בא לי חצאית קצרה
הרב יוני לביאטז אייר, תשעו24/05/2016אני טסה במדרגות ושומעת כבר את הקולות שלהן מלמטה, האישה הזאת עוצרת אותי בדלת ואומרת "סליחה, עם החצאית הזאת את לא יוצאת מהבית"...
תגיות:צניעותווטסאפלבוש
היי הרב, קוראים לי קרן ואין לי שאלה. אני פשוט כועסת! מעוצבנת!! מתוסכלת!!!
אוי, אני מצטער לשמוע. רוצה לספר מה קרה?
זאת אמא שלי. שוב פעם היא והוויכוח הנצחי. כל שבוע אותו דבר. לא נמאס לה כבר לרדת לי לחיים?!
את נשמעת מאוד נסערת וכעוסה, קרן. אבל עדיין לא הסברת מה בדיוק
תראה, קבעתי עם חברות לצאת לעיר. לא משהו מיוחד. סתם בשביל הכיף כזה, אתה יודע. אנחנו עושות את זה בערך פעם בשבוע. מסתובבות, אוכלות, מבלות . בקיצור, אחרי כמעט שעה שלקח לי להחליט מה ללבוש, עוד חצי שעה להסתדר ולהתארגן, אני טסה במדרגות ושומעת כבר את הקולות שלהן מלמטה, האישה הזאת עוצרת אותי בדלת ואומרת "סליחה, עם החצאית הזאת את לא יוצאת מהבית". תאמין לי הרב שכמעט התפוצצתי. מה נראה לה, שאני ילדה קטנה?! שהיא יכולה לשלוט עלי ולהחליט בשבילי מה אני אלבש?! כן, זאת חצאית קצרה, אני יודעת. אבל מה לעשות, היא נורא יפה לי. לקח לי מלא זמן עד שמצאתי אותה ואל תשאל כמה כסף השקעתי בה. למה מה קרה?! אני חייבת להסתובב עם סמרטוטים 'צנועים', רק בשביל שאמא שלי תהיה מרוצה?! אווווף!
אני מבין, קרן, שיש בינך לבין אמא אי-הסכמות בנושא הלבוש, אבל זה מתסכל אותך במיוחד כשהן מתרחשות בדיוק ברגע בו את ממהרת לצאת החוצה, והדבר האחרון שאת רוצה זה לנהל שיחות לחוצות ליד הדלת.
קלעת בול! למה היא לא יכולה להבין שיש לי את הדרך שלי ושאיך שאני מתלבשת זה עניין אישי שלי?
תגידי יצא לכן פעם לפתוח את הנושא ביניכן באווירה אחרת, רגועה יותר? כזו שמאפשרת לנהל דו-שיח מכבד ולא רק קרב צעקות עצבני?
האמת היא שלא כל-כך. מרוב שחופרים לנו על זה באולפנה כבר לא בא לי לשמוע על זה יותר. מה נסגר איתם?!! אין עוד נושאים בעולם לדבר עליהם חוץ מצניעות? למה הם שופטים אותי רק לפי החיצוניות? מה שקובע מי אני זה אם יש לי חולצה צמודה או חצאית קצרה? למה הם לא יכולים להסתכל על מי שאני מ-ב-פ-נ-י-ם?
ומה את חושבת על זה? החיצוניות באמת לא חשובה? רק הפנימיות קובעת?
תראה, אני לא יכולה להגיד שהחיצוניות לא חשובה. אני דווקא משקיעה בה לא מעט . כסף, זמן, מחשבה... בוא נאמר שאין מצב שאני יוצאת מהבית בלי לבלות עשרים דקות מינימום מול המראה כדי להיראות כמו שצריך. מה לעשות? אני יודעת שמסתכלים עלי וחשוב לי איך שאני נראית .
ומה לדעתך את משדרת כשאת מופיעה בצורה כזו?
אין מה לומר, זה משפיע. אני מקבלת מלא מחמאות. בנים יותר מסתכלים עלי, מתחילים איתי. אני יודעת שזה לא הכי 'כשר' לפי ההלכה אבל זה כיף לי ככה. אני מרגישה יותר אישה, יותר שווה. חוצמזה תדע שאני לא היחידה שהולכת ככה. אמא שלי לא קולטת אבל היום זאת הנורמה. פווווול בנות הולכות עם קצר. ככה האופנה. אני לא יכולה להיראות שונה מכולן .
תראי קרן, תיארת באופן מאוד כנה את מה שאת מרגישה ואת הדרך בה את חווה את הדברים. בואי ננסה לגעת במקום עמוק יותר, ולדבר על העניין ברמה העקרונית. ראשית אני רוצה להזדהות עם מה שאמרת קודם שהעיקר הוא כמובן מי שאתה בפנים ולא הוגן לשפוט אדם רק לפי ההופעה החיצונית שלו. אנו מאמינים שבכל אדם יש נשמה. שיש לו אישיות מליאה עם רגשות ורצונות, חלומות ותקוות. כמובן שלצד זה יש לו גם גוף שגם הוא חשוב וצריך לשמור עליו ולטפח אותו.
העניין הוא שאנחנו חיים בעולם מאוד מבלבל. בעולם שבו בקלות רבה מאוד אפשר להסתנוור ולאבד את האיזון הנכון בין החלקים. אפשר להתמקד ולשקוע בצד אחד, ולהזניח ולהתעלם מן האחר. אין ספק שלגוף האנושי בכלל ולגוף הנשי בפרט יש כוח משיכה מאוד גדול. הנטיה החושנית שבאדם מפותחת להפליא, ובקלות רבה הוא נמשך אחרי קסמו של היופי החיצוני. הוא ממהר לשפוט ולקבוע עמדה על פי מבט חטוף, ומחמיץ בזה לא מעט הזדמנויות לגלות את האיכות שמסתתרת עמוק יותר.
אז בעצם מה שאתה אומר הוא שהבגדים נועדו להסתיר את מה שבחוץ כדי שנצליח לשים לב למה שבפנים?
בואי נדייק יותר - הבגדים נועדו להחזיר לנו את האיזון שהלך לאיבוד. איננו מכסים את הגוף כי הוא דבר רע או שלילי. גם הוא כמו הנשמה, אלו מתנות נפלאות שניתנו לנו באהבה על ידי ריבונו של עולם כדי שנשתמש בהם. מה שכן, עלינו להיזהר לא לתת לגוף ולחיצוניות, שהם רק חלק מהתמונה הכוללת, להשתלט על הבמה ולדחוק מפניהם את כל שאר האיכויות שאנו מביאים איתנו. זו הסיבה שיש חשיבות כה גדולה לאופן בו אנחנו בוחרים להתלבש. בעצם ההופעה שלנו אנחנו 'מדברים' גם בלי שאמרנו מילה. אנחנו משדרים מסר והסביבה קולטת אותו.
וכאן עולות כמה שאלות ששווה לתת עליהן את הדעת: עד כמה הלבוש שלי מבטא את ה'אני הפנימי' שלי וכמה הוא נועד למשוך תשומת לב ולגרוף 'לייקים' מהסביבה? האם האופן בו אני מתלבשת מבטא אסתטיקה ואיכות או מוחצנות וזולות? האם הוא משדר נשיות או מיניות? נכון, אין ספק שבנים מסוג מסוים נמשכים לבחורה המתלבשת באופן חושפני והיא תזכה ללא מעט תשומת לב. אך כל בחורה איכותית צריכה לשאול את עצמה האם היא מעוניינת בבחור מסוג כזה או שאולי מגיע לה משהו טוב יותר...
אני יכולה להבין ולהזדהות עם זה שגם הלבוש צריך את הכללים שלו ושחשוב לשמור על צניעות מסוימת, אבל כל ההלכות האלו שאומרות עד לאיפה צריך להגיע השרוול ומה האורך של החצאית, זה לא סתם הגזמה מיותרת?!
ממש לא. הגדולה של התורה נעוצה ביכולת המופלאה שלה לא להסתפק ברמה התיאורטית המעורפלת אלא לתרגם את כל העקרונות היפים למשהו פרקטי, ממשי, שאפשר גם לחיות אותו. בלי זה הכול מתמסמס ונעשה חסר משמעות. את כבר נוהגת, קרן?
הלוואי . בינתיים רק עשיתי תיאוריה והתחלתי שיעורי נהיגה אבל אני כבר מפנטזת על הרישיון ...
מאחל לך שיגיע מהר ובקלות והעיקר שתנהגי טוב אחרי כן. אבל תארי לעצמך מה היה קורה אם מדינת ישראל היתה מוותרת על כל חוקי התנועה, על התמרורים ועל מגבלות המהירות, ומסתפקת בחוק כללי אחד "נהג בסדר ובזהירות". אני לא רוצה לדמיין איזה ג'ונגל היה נהיה לנו כאן על הכבישים . העיקרון הזה נכון בכל התחומים בחיים. הלכות צניעות אכן מדויקות אך הן עוזרות לנו לסגל לעצמנו את מבט פנימי יותר. הן שומרות שלא נחפיץ (מלשון 'חפץ') אנשים אחרים, וגם לא את עצמנו ושנישאר ממוקדים בצד האיכותי של החיים ולא בעטיפה הזולה שלהם.
הרב, אבל אין לך מושג כמה מתסכל זה להסתובב שעות בחנויות ולחפש משהו מתאים ובסוף לפסול אותו כי הוא קצר, צמוד או שקוף מידי ...
אני מבין שיש כאן ניסיון לא קל והוא מצריך מאמץ והשקעה, אבל האם בחורה שחשוב לה לשמור על ההלכה מצד אחד, ומצד שני גם להיראות יפה ומטופחת - האם אין לה שום אופציה? האם צניעות וסטייל הם בהכרח דברים סותרים?
ברור שלא. בוודאי שיש דברים צנועים שהם ממש מהממים. פשוט יותר קשה למצוא אותם...
אדם שמאמין במשהו מוכן גם לשלם מחירים על העקרונות שלו כשצריך. הוא יודע לעמוד מול לחץ חברתי ומסוגל להתעלות מעל המקום הנוח והפופולארי אל המקום האמיתי והנכון.
סליחה, קרן, אני כבר ממש חייב לסיים, ולא יכול בלי שני טיפים קטנים לסיום. בא לך לשמוע?
בכיף
לגבי האולפנה, אני מציע לך לבדוק מחדש. האם באמת 'כל היום מדברים שם רק על צניעות'? האם אתן לא לומדות מתמטיקה ואנגלית, תנ"ך ומחשבת, שיעורי חינוך ודיונים אקטואליים? האם יכול להיות שבגלל שהנושא קצת 'מקפיץ' אותך את מעריכה בצורה קצת מופרזת את המקום שהוא תופס בכל המכלול?
והדבר השני הוא לגבי אמא שלך. תזכרי תמיד שגם כשהיא אומרת דברים שלא נראים לך, ואפילו כשהיא 'מתערבת' לך בחיים - היא לא נגדך. היא בצד שלך ואוהבת אותך מאוד. אתן לא חייבות להסכים על כל דבר אבל לכבד ולשמוע בוודאי שצריך. נדמה לי שאם תמצאו זמן איכות טוב ורגוע לדבר על כל מיני דברים, אפשר יהיה לחסוך כמה פיצוצים ליד הדלת. מה את אומרת?
אוי, אני מצטער לשמוע. רוצה לספר מה קרה?
זאת אמא שלי. שוב פעם היא והוויכוח הנצחי. כל שבוע אותו דבר. לא נמאס לה כבר לרדת לי לחיים?!
את נשמעת מאוד נסערת וכעוסה, קרן. אבל עדיין לא הסברת מה בדיוק
תראה, קבעתי עם חברות לצאת לעיר. לא משהו מיוחד. סתם בשביל הכיף כזה, אתה יודע. אנחנו עושות את זה בערך פעם בשבוע. מסתובבות, אוכלות, מבלות . בקיצור, אחרי כמעט שעה שלקח לי להחליט מה ללבוש, עוד חצי שעה להסתדר ולהתארגן, אני טסה במדרגות ושומעת כבר את הקולות שלהן מלמטה, האישה הזאת עוצרת אותי בדלת ואומרת "סליחה, עם החצאית הזאת את לא יוצאת מהבית". תאמין לי הרב שכמעט התפוצצתי. מה נראה לה, שאני ילדה קטנה?! שהיא יכולה לשלוט עלי ולהחליט בשבילי מה אני אלבש?! כן, זאת חצאית קצרה, אני יודעת. אבל מה לעשות, היא נורא יפה לי. לקח לי מלא זמן עד שמצאתי אותה ואל תשאל כמה כסף השקעתי בה. למה מה קרה?! אני חייבת להסתובב עם סמרטוטים 'צנועים', רק בשביל שאמא שלי תהיה מרוצה?! אווווף!
אני מבין, קרן, שיש בינך לבין אמא אי-הסכמות בנושא הלבוש, אבל זה מתסכל אותך במיוחד כשהן מתרחשות בדיוק ברגע בו את ממהרת לצאת החוצה, והדבר האחרון שאת רוצה זה לנהל שיחות לחוצות ליד הדלת.
קלעת בול! למה היא לא יכולה להבין שיש לי את הדרך שלי ושאיך שאני מתלבשת זה עניין אישי שלי?
תגידי יצא לכן פעם לפתוח את הנושא ביניכן באווירה אחרת, רגועה יותר? כזו שמאפשרת לנהל דו-שיח מכבד ולא רק קרב צעקות עצבני?
האמת היא שלא כל-כך. מרוב שחופרים לנו על זה באולפנה כבר לא בא לי לשמוע על זה יותר. מה נסגר איתם?!! אין עוד נושאים בעולם לדבר עליהם חוץ מצניעות? למה הם שופטים אותי רק לפי החיצוניות? מה שקובע מי אני זה אם יש לי חולצה צמודה או חצאית קצרה? למה הם לא יכולים להסתכל על מי שאני מ-ב-פ-נ-י-ם?
ומה את חושבת על זה? החיצוניות באמת לא חשובה? רק הפנימיות קובעת?
תראה, אני לא יכולה להגיד שהחיצוניות לא חשובה. אני דווקא משקיעה בה לא מעט . כסף, זמן, מחשבה... בוא נאמר שאין מצב שאני יוצאת מהבית בלי לבלות עשרים דקות מינימום מול המראה כדי להיראות כמו שצריך. מה לעשות? אני יודעת שמסתכלים עלי וחשוב לי איך שאני נראית .
ומה לדעתך את משדרת כשאת מופיעה בצורה כזו?
אין מה לומר, זה משפיע. אני מקבלת מלא מחמאות. בנים יותר מסתכלים עלי, מתחילים איתי. אני יודעת שזה לא הכי 'כשר' לפי ההלכה אבל זה כיף לי ככה. אני מרגישה יותר אישה, יותר שווה. חוצמזה תדע שאני לא היחידה שהולכת ככה. אמא שלי לא קולטת אבל היום זאת הנורמה. פווווול בנות הולכות עם קצר. ככה האופנה. אני לא יכולה להיראות שונה מכולן .
תראי קרן, תיארת באופן מאוד כנה את מה שאת מרגישה ואת הדרך בה את חווה את הדברים. בואי ננסה לגעת במקום עמוק יותר, ולדבר על העניין ברמה העקרונית. ראשית אני רוצה להזדהות עם מה שאמרת קודם שהעיקר הוא כמובן מי שאתה בפנים ולא הוגן לשפוט אדם רק לפי ההופעה החיצונית שלו. אנו מאמינים שבכל אדם יש נשמה. שיש לו אישיות מליאה עם רגשות ורצונות, חלומות ותקוות. כמובן שלצד זה יש לו גם גוף שגם הוא חשוב וצריך לשמור עליו ולטפח אותו.
העניין הוא שאנחנו חיים בעולם מאוד מבלבל. בעולם שבו בקלות רבה מאוד אפשר להסתנוור ולאבד את האיזון הנכון בין החלקים. אפשר להתמקד ולשקוע בצד אחד, ולהזניח ולהתעלם מן האחר. אין ספק שלגוף האנושי בכלל ולגוף הנשי בפרט יש כוח משיכה מאוד גדול. הנטיה החושנית שבאדם מפותחת להפליא, ובקלות רבה הוא נמשך אחרי קסמו של היופי החיצוני. הוא ממהר לשפוט ולקבוע עמדה על פי מבט חטוף, ומחמיץ בזה לא מעט הזדמנויות לגלות את האיכות שמסתתרת עמוק יותר.
אז בעצם מה שאתה אומר הוא שהבגדים נועדו להסתיר את מה שבחוץ כדי שנצליח לשים לב למה שבפנים?
בואי נדייק יותר - הבגדים נועדו להחזיר לנו את האיזון שהלך לאיבוד. איננו מכסים את הגוף כי הוא דבר רע או שלילי. גם הוא כמו הנשמה, אלו מתנות נפלאות שניתנו לנו באהבה על ידי ריבונו של עולם כדי שנשתמש בהם. מה שכן, עלינו להיזהר לא לתת לגוף ולחיצוניות, שהם רק חלק מהתמונה הכוללת, להשתלט על הבמה ולדחוק מפניהם את כל שאר האיכויות שאנו מביאים איתנו. זו הסיבה שיש חשיבות כה גדולה לאופן בו אנחנו בוחרים להתלבש. בעצם ההופעה שלנו אנחנו 'מדברים' גם בלי שאמרנו מילה. אנחנו משדרים מסר והסביבה קולטת אותו.
וכאן עולות כמה שאלות ששווה לתת עליהן את הדעת: עד כמה הלבוש שלי מבטא את ה'אני הפנימי' שלי וכמה הוא נועד למשוך תשומת לב ולגרוף 'לייקים' מהסביבה? האם האופן בו אני מתלבשת מבטא אסתטיקה ואיכות או מוחצנות וזולות? האם הוא משדר נשיות או מיניות? נכון, אין ספק שבנים מסוג מסוים נמשכים לבחורה המתלבשת באופן חושפני והיא תזכה ללא מעט תשומת לב. אך כל בחורה איכותית צריכה לשאול את עצמה האם היא מעוניינת בבחור מסוג כזה או שאולי מגיע לה משהו טוב יותר...
אני יכולה להבין ולהזדהות עם זה שגם הלבוש צריך את הכללים שלו ושחשוב לשמור על צניעות מסוימת, אבל כל ההלכות האלו שאומרות עד לאיפה צריך להגיע השרוול ומה האורך של החצאית, זה לא סתם הגזמה מיותרת?!
ממש לא. הגדולה של התורה נעוצה ביכולת המופלאה שלה לא להסתפק ברמה התיאורטית המעורפלת אלא לתרגם את כל העקרונות היפים למשהו פרקטי, ממשי, שאפשר גם לחיות אותו. בלי זה הכול מתמסמס ונעשה חסר משמעות. את כבר נוהגת, קרן?
הלוואי . בינתיים רק עשיתי תיאוריה והתחלתי שיעורי נהיגה אבל אני כבר מפנטזת על הרישיון ...
מאחל לך שיגיע מהר ובקלות והעיקר שתנהגי טוב אחרי כן. אבל תארי לעצמך מה היה קורה אם מדינת ישראל היתה מוותרת על כל חוקי התנועה, על התמרורים ועל מגבלות המהירות, ומסתפקת בחוק כללי אחד "נהג בסדר ובזהירות". אני לא רוצה לדמיין איזה ג'ונגל היה נהיה לנו כאן על הכבישים . העיקרון הזה נכון בכל התחומים בחיים. הלכות צניעות אכן מדויקות אך הן עוזרות לנו לסגל לעצמנו את מבט פנימי יותר. הן שומרות שלא נחפיץ (מלשון 'חפץ') אנשים אחרים, וגם לא את עצמנו ושנישאר ממוקדים בצד האיכותי של החיים ולא בעטיפה הזולה שלהם.
הרב, אבל אין לך מושג כמה מתסכל זה להסתובב שעות בחנויות ולחפש משהו מתאים ובסוף לפסול אותו כי הוא קצר, צמוד או שקוף מידי ...
אני מבין שיש כאן ניסיון לא קל והוא מצריך מאמץ והשקעה, אבל האם בחורה שחשוב לה לשמור על ההלכה מצד אחד, ומצד שני גם להיראות יפה ומטופחת - האם אין לה שום אופציה? האם צניעות וסטייל הם בהכרח דברים סותרים?
ברור שלא. בוודאי שיש דברים צנועים שהם ממש מהממים. פשוט יותר קשה למצוא אותם...
אדם שמאמין במשהו מוכן גם לשלם מחירים על העקרונות שלו כשצריך. הוא יודע לעמוד מול לחץ חברתי ומסוגל להתעלות מעל המקום הנוח והפופולארי אל המקום האמיתי והנכון.
סליחה, קרן, אני כבר ממש חייב לסיים, ולא יכול בלי שני טיפים קטנים לסיום. בא לך לשמוע?
בכיף
לגבי האולפנה, אני מציע לך לבדוק מחדש. האם באמת 'כל היום מדברים שם רק על צניעות'? האם אתן לא לומדות מתמטיקה ואנגלית, תנ"ך ומחשבת, שיעורי חינוך ודיונים אקטואליים? האם יכול להיות שבגלל שהנושא קצת 'מקפיץ' אותך את מעריכה בצורה קצת מופרזת את המקום שהוא תופס בכל המכלול?
והדבר השני הוא לגבי אמא שלך. תזכרי תמיד שגם כשהיא אומרת דברים שלא נראים לך, ואפילו כשהיא 'מתערבת' לך בחיים - היא לא נגדך. היא בצד שלך ואוהבת אותך מאוד. אתן לא חייבות להסכים על כל דבר אבל לכבד ולשמוע בוודאי שצריך. נדמה לי שאם תמצאו זמן איכות טוב ורגוע לדבר על כל מיני דברים, אפשר יהיה לחסוך כמה פיצוצים ליד הדלת. מה את אומרת?
הוסף תגובה
עוד מהרב יוני לביא
עוד בנושא חינוך